חלק ב'- דגירת פה

בשיטה זו הביצים המוטלות נאספות לפה הזוויג הדוגר (כאשר את תקופת הדגירה הראשונה לאחר ההטלה מבצעת הנקבה), עוברות הפריה ומתפתחות לדגיגים. באמצעות הזרמת מים מחומצנים מהזימים הביצים מתפתחות. בדגירת פה ישנם שני סיווגים בקרב אמנוני אגם טנגניקה: א) דגירת פה מטרנלית- דגירת התטולה בפה הנקבה בלבד, ללא כל עזרה מהזכר.

במשפחת (Cyprichromis leptosoma (Boulenger, 1898 , ההטלה מתרחשת בגוף המים בטריטורית הזכר. לאחר ההטלה הנקבה עוזבת את האיזור ומצטרפת לקבוצה של נקבות דוגרות פה נוספות לצורך הגנה. לאחר כשלושה שבועות של דגירה, הנקבות משחררות את הדגיגים באותו איזור יחדיו.

 

ציפריכרומיס לפטוזומה

 

במשפחת אמנון אחרת לדוגמא - (Callochromis macrops (Boulenger, 1898 ההטלה מתרחשת בקן ההטלה של הזכר הסמוכה לסלעים או לצמחיה. לאחר ההטלה הנקבה עוזבת את האיזור ומסתתרת באיזור המסלעה או הצמחיה הקרובה, שם תשהה בשלושת השבועות הקרובים ולאחר מכן תשחרר את הדגיגים באותה סביבה. בשתי המשפחות שצוינו, אין שמירה על הדגיגים לתקופה נוספת לאחר שחרורם מפה הנקבה הדוגרת.

 

הטלת קאלכרומיס מאקרופס אנדולי

 

ב) דגירת פה בי-פרנטלית- הזכר והנקבה שומרים על התטולה, כל זוויג בתורו. ראשונה תדגור על התטולה הנקבה, ולאחר מספר שעות/ימים (תלוי במשפחה) הנקבה תעביר את התטולה לדגירה בפה הזכר. פעולה זו חוזרת מספר פעמים במשך תקופת הדגירה והזוויגים מחליפים ביניהם את השמירה על התטולה פעמים רבות. זוויגים של האמנון (Eretmodus cyanostictus (Boulenger, 1898 חיים בזוגות באיזור הסלעי, לאחר ההטלה הנקבה נשארת בקרבת טריטוריית הזכר ומסתתרת ממנו, ולאחר מספר ימי דגירה הנקבה יוצאת ממקום מסתורה ומאותתת לזכר, ואז הם מחליפים ביניהם את הדגירה על התטולה וחוזר חלילה עד התפתחות הדגיגים ושחרורם בין הסלעים. בדגירת פה בי-פרנטלית הנקבה יכולה לאכול לאחר מספר ימים בודדים של צום מלא/חלקי לעומת דגירת פה מטרנלית בה הנקבה לא אוכלת כלל/ממעטת לאכול בתקופת זמן ארוכה של כשלושה שבועות. בעקבות כך ההתאוששות לקראת הטלה נוספת תהיה מהירה יותר בקרב נקבות בי-פרנטליות.

 

ארתמודוס סיאנוסטיקטוס